חרדה חברתית

ילדים עם חרדה חברתית מביעים חשש מפני האפשרות להיות מובך בפומבי, להידחות ולהתנהג בצורה שתגרום לאובדן הערכה ולדחייה על-ידי ילדים אחרים (על פי רוב קבוצת בני הגיל). רוב המצבים מעוררי החרדה הם בבית הספר או בגן הילדים ואחת הסיטואציות המאיימות ביותר היא שיחה עם בני גילם.

מצבים מעוררי חרדה שכיחים הם: לקרוא בקול בכיתה, לכתוב על הלוח, להשתתף במשחק ספורט. הפחד הנפוץ של ילדים הוא לשגות או לגמגם ולעורר תשומת לב או לעג מצד בני גילם. ילדים, לעומת מבוגרים פחות מדווים על מחשבות מדאיגות ומתארים יותר תסמינים גופניים (עוררות של המערכת הסימפתטית). החשיפה לסיטואציות החברתיות מעוררת חרדה יכולה להתבטא בהתקפי חרדה או בהתנהגויות בכי, התקפי זעם או קיפאון. השכיחות של חרדה חברתית היא 0.5 אחוז באוכלוסיית ילדים ו2-4 אחוזים באוכלוסיית מתבגרים והיא שכיחה יותר בקרב בנות.

באופן טיפוסי ילדים עם חרדה חברתית הם סגורים, ביישנים ומופנמים ומעדיפים להישאר בבית ולהתבודד לפני או במהלך מצבים חברתיים בהם נמצאים ילדים שאינם מוכרים להם היטב. ההימנעות ממצבים חברתיים נמצאת על רצף. ישנם ילדים שעל פי רוב או תמיד ימנעו מלהשתתף בפעילויות ושיחות בכיתה, ליזום חברויות ואינטראקציה קבוצתית, לשיר ולדבר בנוכחות ילדים אחרים. וילדים אחרים ימנעו במצבים מסוימים ולא באחרים.  

על פי רוב אין מדובר בבעיה שפשוט תעלם מעצמה. לעיתים קרובות, הורים אינם פונים לטיפול משום שהילד או הילדה הם "ילדים טובים" וקואופרטיביים. ילדים עם חרדה חברתית הם שקטים, לעומת ילדים עם בעיות התנהגות שמפריעים למהלך השיעור שמופנים לטיפול בתדירות גבוהה יותר. אם הבעיה אינה מטופלת, ילדים סובלים מקשיים ארוכי טווח שמפריעים להתפתחותם הנורמטיבית ועשויים להפריע בתחום הלימודי, החברתי, הבין-אישי והזוגי. כתוצאה מכך, הספרות מדווחת על בעיות נלוות שעשויות להתפתח בעקבות חרדה חברתית. למשל, 85% מתמכרים בהמשך החיים לסמים או לאלכוהול על מנת להפחית חרדה, 82% יפתחו דיכאון ובדידות ו 65% יפתחו חרדות אחרות בנוסף לחרדה החברתית.  

מה גורם לחרדה חברתית?

קיימת נטייה מולדת, ביולוגית, לפיתוח חרדה, ואופני הביטוי והחומרה שלה מושפעים מגורמים סביבתיים. נטייה מולדת שנחקרה רבות ונקשרה להופעה של חרדה חברתית היא מזג מעוכב בינקות ובגיל הרך. הפעוט מתאפיין בנטייה לחשוש מסיטואציות חדשות ולהימנע מהן. מחקרי אורך ומחקרים רטרוספקטיביים מצביעים על כך שמזג מעוכב הוא גורם סיכון לחרדה, ובייחוד להפרעת חרדה חברתית. יחד עם זאת, מזג מעוכב אינו גורם סיכון מספיק או הכרחי להתפתחות, להתבטאות ולשימור חרדה חברתית משום שגורמים סביבתיים וגורמים גנטיים פועלים באינטראקציה.

מבוגרים עם חרדה חברתית דיווחו שהוריהם נטו לייחס חשיבות רבה לדעתם של אחרים ונהגו לגונן עליהם מדי ולרסן אותם, בהשוואה למבוגרים שלא סבלו מחרדה חברתית. כמובן שאין להסיק מכך שדפוס הורות זה או אחר מוביל להתפתחות של חרדה חברתית. הקשר הורה-ילד הוא דו-סטרי. ייתכן שדפוס הורי מגונן מדי מעודד בילד הימנעות חברתית וביישנות, וכן, שילד עם מזג מעוכב יעורר בהוריו התנהגויות מגוננות. המחקר המבוקר המקיף ביותר בגיל הרך כלל יותר מ-140 פעוטות שסווגו כבעלי מזג מעוכב. ההתערבות כללה שש פגישות עם ההורים וכללה מתן כלים קוגניטיביים התנהגותיים. במעקב שנמשך שנה אחר קבוצת הביקורת שלא קיבלה כלים דומים נמצא כי ההתערבות CBT שכללה פסיכו-הדרכה על חרדה, הבניה קוגניטיבית ולימוד עקרונות של חשיפה הדרגתית הפחיתה את החרדה בקבוצת הטיפול לעומת קבוצת הביקורת (Rapee et al., 2005).

 מה משמר את החרדה החברתית?

מחשבות: ילדים חרדים נוטים יותר לצפות שמשהו רע יקרה, נוטים לפרש באופן שלילי תרחישים עמומים ולהעריך הערכת חסר את היכולות שלהם להתמודד עם קשיים. ילדים חרדים נוטים פחות לצפות לתוצאה חיובית מפגישות חברתיות.

קשב ותשומת הלב: ילדים עם חרדה חברתית ישימו לב לתחושת רעד בקולם, הסמקה וכדומה ולרמזים של ביקורת ושל שיפוט שלילי מהסביבה. למשל, ילדים מחייכים או צוחקים יתפרשו כלועגים.

התנהגות: דפוס התנהגות אופייני של הימנעות משמר את החרדה. הימנעות מפחיתה חרדה וההקלה בחרדה משמרת את ההפרעה. משום כך, בטיפול יש מקום מרכזי לחשיפה הדרגתית שבאמצעותה הילד לומד שהוא מסוגל להתמודד עם הפחדים שלו ושהסיטואציות החברתיות אינן מסתיימות באופן לו ציפה מראש. חשיפה חוזרת מחלישה את הקשר בין המצבים החברתיים והחרדה שצומדה להם ומשמשת כלי מפתח בהפחתת החרדה.

מיומנויות חברתיות: בשנים האחרונות הושם הדגש במחקר על הבנת חרדה חברתית וטיפול בה דרך הבנת ליקויים במיומנויות החברתיות של צעירים הסובלים מחרדה חברתית. על פי תפיסה זו הפרשנות השלילית שמייחסים ילדים אלה לסיטואציות חברתיות אינה נובעת מהטיה בחשיבה או בקשב, אלא מבוססת על ניסיון אובייקטיבי ועל חסך במיומנויות חברתיות.

קרוב לוודאי כי הגורמים המשמרים מורכבים משילוב של הטיות קוגניטיביות, התנהגות נמנעת, מיעוט חשיפות וחסך בכישורים חברתיים.

ההורים לומדים יחד עם הילדים את ה"שפה" הטיפולית ועוזרים ומקדמים אותם.

ההורים נעזרים בשיטות ומספרים על שינוי בדרך החשיבה שלהם.

איך מטפלים בחרדה חברתית?

מחקרים מדעיים הראו ש CBT הוא אחד מסוגי הטיפול היעילים ביותר, שעוזר למגוון קשיים כמו חרדה חברתית. מחשבות, רגשות, והתנהגויות משפיעים אלו על אלו. הדרך שבה אנו חושבים ומפרשים דברים, משפיעה על הרגשות ועל ההתנהגות. מחשבות שליליות והתנהגויות שלא מקדמות לפתרון בעיות והתמודדות יעילה, גורמות לקשיים וסבל לא הכרחי. טיפול CBT עוזר להגמיש דפוסי חשיבה ולשנות התנהגות, וכך להפחית מצוקה ולטפח סגנון התמודדות יעיל יותר.

בכל מקום ובכל זמן שנוח לכם אנחנו כאן בשבילכם. פנו כבר היום ל-CBTeam at home והתחילו להרגיש טוב.   

תוכלו להשאיר גם פרטים ונחזור אליכם בהקדם בטלפון 03-5230383 או שילחו הודעה ל- cbteamathome@gmail.com

 מאת ד"ר לילך רחמים, אוגוסט 2018